מאת אוהד סוויסה.
סיפורה המדהים של הלטקה עוד יסופר והו (אהוי) יסופר, הכל התחיל משני החברים מצופי ים חיפה של שנות ה80 שבשנות ה40 לחייהם הביאו את הLataka Be ממלטה הרחוקה, דרך מתיחת פנים מלאה של הסירה שהתחילה בירכתיים ועד קצה הבאוספריט, מקיל ועד שבשבת, וכל זה הביא אותם לחציית סיום דרמטית ומרגשת שהפכה להיות הראשונה שלהם עם סירתם האהובה באגאי 600 (תחרות המתמודדת להכנס לסבב הRolex offshore racing.)
אבל לפני שניכנס ללטקה, כנראה שעלינו לדסקס קצת יותר על תחרויות אופשור, מה כרוך בהם, מה כ"כ משך בהם את זוג החברים לדחוף לקצה ומה דרוש מספינה בשביל לצלוח כזה מסע ואף לנצח.
בקהילת השייטים והסקיפרים אנחנו לעולם נמשיך את מסע הלימוד שאינו נגמר, אחד מהשני. ארגז הכלים הוא ללא תחתית, וכל יום נוספים כלים חדשים. רק מהמקום הצר שלנו ב NORTH SAILS, אנחנו מודעים לכמה הטכנולוגיה הלכה קדימה, ואיך המדע הפך להיות חלק בלתי נפרד מההולכה שלנו בקדמית.
על שלל גיווני הקשת של סוגי השייטים שמתחרים, בין היתר נראה שייטי תחרויות מצופים, קרוזרים מקומיים, וימאי אוקיינוסים, ועל אף שלכולם המון במשותף, לכל שייט יש את ארגז הכלים שהוא בא איתו. וכאן, אנחנו מגיעים לעניינינו- מנסיוני הייתי אומר, שהאתגר שמכנס ללא הנחה את כל המימנות הללו תהיה תחרות אופשור.
כמה שתזנק טוב, תפליג נכון על החילופים, תקרא נכון את התחזית, תוליך חד ומהר- ב3 מטר גלים, באמצע הלילה, עם מכות של חמישים קשר, אחרי כמה לילות ללא שינה, מקלחת או ארוחה מינימאלית, הקלפים מתערבבים. פה נכנס הימאי, שיודע לנהל את האנרגיות של הצוות, מצבי חירום, נוהלי בטיחות, וטיפול תקלות לא מתוכננות. אם אתה לא מכיר כל שאקל בסירה שלך, הים יעניש אותך. אין קיצורי דרך.
על כל אי במסלול להיות מנותח טופוגרפית טרם השיוט, או שהואקום שלו לא ישאיר לך אף משב קל.
הצוות צריך להיות מיומן ברמה של להחזיק ג'ניקר ב30 קשר בלי למצמץ עם יד מאחורי הגב, כי אחרי יומיים כאלה רצופים, בסופו של דבר המטרים יבואו לידי חשבון.
אני רוצה שנייה לעצור ולהדגיש משהו. לעומת חציית אוקיינוס לצורך הנאה בלבד, המטרה בתחרות אופשור היא כמובן לסיים כמה שיותר מהר. לא עושים מה שנוח לך או לסירה, אלא מה שצריך. ולשם כך לוחצים, נון סטופ, ונדרשים כמויות של אנרגיה וריכוז שרק אימונים מתמשכים יכולים לספק, וכל גלגלת, סליידר וחבל בסירה עומדים במבחן עם אפס טעויות. את זאת, זוג החברים מחיפה חוו על בשרם, 2 תחרויות אופשור ברציפות בהם נאלצו לפרוש ולא הצליחו לסיים.
רמת ההכנה הנגזרת מכך הנדרשת הייתה ברורה, ושיחת הטלפון לאיזי ואבירם לא איחרה לבוא.
לאחר סיעור מוחות מתמשך, היה ברור שצריך לשנות לחלוטין את מערך המפרשים שיתן מענה לכל זוית ועוצמה שהים האגאי יביא לנו.
היה מאד חשוב לכולם, לבנות מחדש את הלטקה, כך שיהיה לה את היכולת להמיר כל גרם של אנרגיה למהירות סירה.
התחלנו מבסיס התורן, ועברנו על כל מערכת אפשרית.
הדבר הראשון שהיה ברור לכולם, זה שצריך להחליף את התורן והמנור מאלומניום, לקארבון.
לתורן הוספנו משאבה הידראולית בשביל שיהיה לנו את היכולת לכוון אותו במגוון הרוחות שהסירה תפגוש.
מעבר לכך, רצינו לנסות להוריד עוד מהמשקל של הריג, והונטות הוחלפו מ מנירוסטה ((ROD RIG לקארבון גם כן.
משם עברנו למפרשים, עם מגוון חלוצים רחב, החל מרוח קלה לרוח חזקה, ראשי יעודי לשיוטי אופשור, וכמובן ג'ניקרים וקוד 0 Helix חדש.
כל המפרשים היו חלק מהליך תכנון ארוך וקפדני, שכלל בנייה מודל של הסירה והתורן החדשים , מפרשים בטכנולוגיה של 3Di ותוכנות דיזיין הכי מתקדמות בעולם, נתנו לנו את האפשרות לצפות מראש איך הסירה תפליג, באיזה תנאים ועם איזה מפרשים ברמת דיוק גבוה מאד.
גם הסיפון לא נשכח, עם חבלים חדשים, גלגלות , ספלייסים וכל מה שצריך שכל מה שקשור מהסיפון למעלה יעשה את העבודה לאורך כל ה600 מייל של התחרות.
בקורונה כמו בקורונה, הדברים לא זזו מספיק מהר, שילוחים איטיים ומצאנו את עצמנו מגיעים צפוץ מאד לתאריך היציאה המתוכנן לשיוט. אבל הנחישות עוברת קירות של ידידינו אריה ועופר לא ידעה די, וכנגד כל הסיכויים וכל הרחש מסביב, התייצבו בקו הזינוק של האגאי 600.
חוויות נצברו, לקחים נלמדו, מסע צלח, חלום נוסף הוגשם.
כעת, הדרך לנצח שיוט Offshore התחילה, ואנחנו Easy Sails באמונה שלמה ובליווי הדוק נעשה מה שצריך בשביל לעזור להם להגשים גם זאת.
כי להגיע זו רק ההתחלה.
אהוי!
